top of page
THE GENDERED DRESS
Rita Mendes-Flohr and Nomi Tannhauser

שמלה - פריט לבוש של נשים ונערות המכסה את חלקו העליון של הגוף והרגלים. [מילון אוקספורד]​

השמלה מזוהה באופן מובהק עם נשים, אפילו בימינו אנו, בזמן שמרבית הנשים והנערות בתרבות המערב חופשיות ללבוש מכנסיים. ההגדרות המילוניות מזהות את השמלה כפריט לבוש של נשים,  והשמלה משמשת כאייקון המבדיל בין נשים וגברים, על דלתות חדרי שירותים ובמדיה הדיגיטלית.  גברים, לעומת זאת, קרוב לוודאי שלא ייראו בפומבי בשמלה.

בספרה 'מיתוס היופי' טוענת נעמי וולף כי למרות - ואולי דווקא בגלל - ההתקדמות בזכויותיהן, במעמדן ובשוויונן של הנשים מאז הגל השני של הפמיניזם, נשים עדיין נבחנות במידה רבה על פי הופעתן החיצונית והן נשלטות על ידי נורמות של יופי ונעורים.

עם דגש זה על יופי, מהווה השמלה פריט מרכזי בבניית הופעתה של האישה. כך נמצאת האישה במלכוד, שכן אם היא נראית מושכת מדי, עלולים לזלזל בה ולא להתייחס אליה ברצינות כתוצאה מדעות קדומות הגורסות כי יופי ואינטליגנציה אינם יכולים לדור בכפיפה אחת. יתירה מזו, האישה עלולה להיות מואשמת כמעודדת הטרדות או אפילו אונס, בטענה שהיא "ביקשה זאת" בעצם העובדה שהתלבשה באופן פרובוקטיבי.

מאה אמניות וביניהן כתריסר אמנים הוזמנו להשתתף בתערוכה 'שמלה סימלה: שיבה לאנטיאה'. האמניות והאמנים התבקשו להציג יצירות העוסקות בייצוגי השמלה, ולפרש פריט לבוש זה על פי הבנתן.ם. ההכוונה היחידה הייתה ההקשר של התערוכה, המציינת 25 שנים להיווסדה של גלריה אנטיאה לאמנות פמיניסטית בירושלים.

מרתק לראות את שפע הפרשנויות לנושא השמלה שקיבלנו בעבודות לתערוכה, וכן את חקר הנושאים הבוערים שהן מעלות לדיון: שמלותיהן של ילדות קטנות כגורם פיתוי; פגיעותה של האישה בעקבות הפתח הגדול הנמצא בתחתית שמלתה; שמלת הכלה שהיא (עדיין) שמלת החלומות של רוב הנשים; חוסר הביטחון של נשים רבות לגבי המראה שלהן; האישה הלבושה/חשופה והמבט הגברי; השמלה כמאפשרת לבישת זהויות שונות, גברים בשמלות ופלואידיות מגדרית; השמלה כמסמנת מעמד חברתי; כמזהה את האחר/ת; השמלה כזיכרון וכשריד חומרי; השאלה האם מלאכת התפירה היא מלאכה נשית.

 

 


ריטה מנדס-פלור ונעמי טנהאוזר
אוצרות התערוכה ״שמלה, סמלה: שיבה לאנטיאה״, מאי 2019 

Dress - A one-piece garment for a woman or girl that covers the body and extends down over the legs. [Oxford Dictionary]​

 

​The dress is strongly identified with women, even to this day when most women and girls in the Western world are free to wear pants. Dictionary definitions define the dress as a women’s garment, and it serves as the icon to distinguish women from men on bathroom doors and in digital graphics, while men would hardly be seen wearing a dress in public.

 

Despite the advances in women’s freedom, equality and power since the second wave of feminism, or, rather as a backlash against it, women are judged, even more so by their outward appearance and controlled by norms of beauty and youth - as argued by Naomi Wolf, in The Beauty Myth.

 

With this emphasis on beauty, the dress plays an important role in the appearance of the woman. It puts her in a bind, for if she looks too attractive, she will not be taken seriously in, invoking the stereotype that beauty and brains are incompatible. Moreover, she stands the risk of being blamed for harassment or even rape, for “asking for it” by wearing a provocative dress.

 

The 100 mostly female and a dozen male artists we invited to participate in Her Dress, Her Symbol – Antea Revisited were asked for works on the subject of ‘dress’. We enabled them to interpret this item of clothing according to their own understanding, with the only direction, be it implicit, provided by the context of this exhibit – marking 25 years since the founding of the Antea Gallery for feminist art in Jerusalem.

 

It is fascinating to see the diversity of interpretations of this garment among the works we received, and the wide variety of burning issues they raise. Such as the seductiveness of little girl’s dresses; the openness of the dress at the bottom, making her vulnerable to sexual predation; the bridal gown as (still) the dream dress of most women; the uncertainty of many women about their appearance; the dressed/undressed woman and the masculine gaze; the dress as trying on identities, men in dress, gender fluidity; the dress as an indicator of social status; as identification of the Other; memory and the dress as material remains; the question if dressmaking is women’s work.

 

Rita Mendes-Flohr and Nomi Tannhauser,

"Her Dress, Her Symbol: Antea revisited" Exhibit curators, May 2019

bottom of page